מחלת חניכיים בחתולים (פריודונטיטיס) היא מצב המשפיע על המבנים התומכים של השיניים בעצמות הלסת, כולל הפריודונטיום. ישנן שתי צורות עיקריות של מחלת חניכיים: דלקת חניכיים ופריודונטיטיס. דלקת חניכיים מייצגת את השלב הראשוני בהתפתחות דלקת חניכיים והיא נגרמת מהפרשות החומציות והרעלים המשתחררים ברובד השיניים. לחומרים אלו יש אפקט מגרה, המוביל לדלקת, המכונה דלקת חניכיים. כאשר הדלקת מתקדמת לזיהום ומתפשטת מהחניכיים למבנה העצמות של מבני השן והרצועות, היא יכולה להיחשב כשלב הראשוני של דלקת חניכיים.
דלקת חניכיים מופיעה לעיתים קרובות לאחר דלקת חניכיים שאינה מטופלת ומתעלמת ממנה. רובד חיידקים מצטבר על השיניים, מגרה את החניכיים, והרצועה הפריודונטלית מאבדת קולגן, וכתוצאה מכך הרס של עצם המכתשית, מחלישה של ההתקשרות של השן.
תוכן העניינים
גורמים לפריודונטיטיס אצל חתולים
בנוסף להיגיינת פה לקויה, גורמים משמעותיים אחרים שיכולים לעורר דלקת חניכיים בחתולים כוללים:
זיהום ויראלי: וירוס קליצי חתולים (FCV) ונגיף הרפס חתולים (FHV) יכולים למלא תפקיד משמעותי בגרימת דלקת חניכיים, בעוד וירוס לוקמיה של חתולים (FeLV) ונגיף כשל חיסוני בחתולים (FIV) משפיעים על מערכת החיסון של החתול, למרות שהם אינם קשורים ישירות לדלקת בחניכיים.
יישור שיניים שגוי: מיקום לא נורמלי של שיניים וצפיפות מקלים על הצטברות רובד חיידקים.
גנטיקה: יש חתולים בעלי נטייה גנטית למחלות שיניים, ובמקרים מסוימים, דלקת חניכיים יכולה להתפתח גם עם הקפדה על היגיינת הפה.
ספיגה דנטלית: נגעים בחלל הפה של החתול מובילים להתפתחות דלקת חניכיים סביב השיניים.
מחלות חיסוניות: דלקת של רירית הפה יכולה להיגרם על ידי מחלות אוטואימוניות או מתווכות חיסוניות, תגובות מוגזמות של מערכת החיסון לגורמי לחץ נורמליים כמו חיידקים ורעלים שהצטברו ברובד החיידקים.
רובד חיידקים: בדומה לדלקת חניכיים, היווצרות רובד חיידקים על השיניים היא הגורם העיקרי למחלות חניכיים. רובד הופך לאבן שן עם הזמן ועלול לגרום לדלקת חניכיים.
אבנית: משקעי אבנית נוצרים ממינרלים שמקורם ברוק ומצטברים על השיניים. אבנית יכולה לגרות את החניכיים ולתרום למחלות חניכיים.
זיהומים חיידקיים: חיידקים פתוגניים המצטברים סביב השיניים עלולים לגרום לדלקות ודלקות חמורות בחניכיים וברקמות תומכות.
מחלת חניכיים בחתולים היא מצב שכיח הפוגע בחלל הפה וברקמות תומכות השיניים, הדורש תשומת לב מרבית והתייעצות מהירה עם וטרינר מומחה.
תסמינים של מחלות חניכיים בחתולים
התסמינים העיקריים של מחלת חניכיים בחתולים כוללים:
- ריח נשימה לא נעים (בָּאֶשֶׁת הַנְשִׁימָה): אחד הסימנים הראשונים למחלת חניכיים הוא הריח הלא נעים של הנשימה.
- דימום חניכיים: החניכיים עלולות לדמם במהלך צחצוח שיניים או לעיסה.
- קושי באכילה: חתולים עשויים לחוות קשיים בלעיסה ובבליעה, מה שמוביל להפחתת התיאבון וצריכת מזון.
- ריור מוגזם: ריור מוגזם יכול להיות סימן לאי נוחות בפה.
- לעיסה כואבת: חתולים עשויים להתבטא בכאב במהלך הלעיסה.
- שיניים רופפות או נופלות: בשלבים מתקדמים, מחלת חניכיים עלולה להוביל לאובדן שיניים.
טיפול בפריודונטיטיס בחתולים
חשוב ומומלץ שהחתול ייבדק על ידי וטרינר לצורך הערכה ותכנון טיפול נכון. ניהול מחלות חניכיים בחתולים דורש גישה זהירה ומתמשכת לשמירה על בריאות הפה.
הטיפול במחלות חניכיים בחתולים משתנה בהתאם לשלב המחלה. לדלקת חניכיים ללא איבוד עצם, אבנית שיניים יעילה, הכוללת הסרה של רובד חיידקים מהשיניים, כולל מתחת לחניכיים. נהלים אלה יכולים לסייע בניהול דלקת ולמנוע התקדמות המחלה.
אם יש אובדן של מבנים תומכי שיניים, והתהליך הוא בלתי הפיך, הווטרינר עשוי לבחור באחד מהפתרונות הבאים:
יישום אנטיביוטיקה מתחת לחניכיים: להילחם בזיהומים מקומיים ולשלוט בהתפשטות חיידקים.
טיפולי שורש: במקרים מסוימים ניתן להשתמש בטיפולי שורש על מנת לשמר את השן הפגועה תוך הסרת הזיהום בפנים.
עקירת שיניים: במקרים חמורים שבהם השיניים מושפעות באופן בלתי הפיך, ייתכן שיהיה צורך בעקירה כדי למנוע התפשטות זיהום ולהקל על אי הנוחות.
טיפול אנטיביוטי: במצבים של זיהומים חמורים, ייתכן שיהיה צורך במתן אנטיביוטיקה למאבק בחיידקים ולשליטה בדלקות.
טיפול בכאב: כדי להבטיח את נוחות החיה, ניתן לתת תרופות לטיפול בכאב הקשור להליכים או למצב המחלה.
היגיינת הפה הביתית: בעלים יכולים למלא תפקיד מכריע במניעת הישנות על ידי אימוץ נוהלי היגיינת פה קבועים, כולל צחצוח שיניים ושימוש במוצרים ספציפיים שנועדו לשמור על בריאות השיניים.
שמירה על היגיינת שיניים קפדנית וביקורים קבועים אצל הווטרינר תורמים להבטחת בריאות הפה המיטבית עבור חיית המחמד.
