אטקסיה אצל חתולים. גורמים, תסמינים ומטפלים

איך זה מתבטא, מה גורם לזה ומהי אטקסיה אצל חתולים? שאלה שבעלי חתולים רבים שואלים כשהם מבחינים בבעיות איזון אצל בני לוויתם החתוליים.

אטקסיה בחתולים (אטקסיה חתולית) היא מצב נוירולוגי המשפיע על הקואורדינציה והאיזון של החתול. אטקסיה מאופיינת בקשיים בשליטה בתנועות רצוניות של הגוף והגפיים, הגורמות לבעל החיים להליכה לא יציבה ולקשיים בתנועה רגילה.

סוגים עיקריים של אטקסיה בחתולים

ישנם שלושה סוגים של אטקסיה בחתולים, בהתאם לחלק של מערכת העצבים שנפגע.

אטקסיה מוחית

המוח הקטן הוא החלק במוח שאחראי על תיאום תנועות עדינות ושיווי משקל. אטקסיה מוחית מתרחשת כאשר המוח הקטן מושפע מפציעות, מחלות גנטיות או מצבים אחרים. חתולים עם אטקסיה מוחית עשויים להפגין תנועות לא ודאות ולא מתואמות, כמו הליכה לא יציבה וקפיצות קשות. הם עשויים להתקשות לשלוט בשרירים שלהם לתנועות מדויקות.

אטקסיה וסטיבולרית

המערכת הוסטיבולרית באוזן הפנימית שולטת בשיווי המשקל וההתמצאות במרחב. אטקסיה וסטיבולרית מתרחשת כאשר מערכת זו מושפעת מזיהומים, דלקות או גידולים. חתולים עם אטקסיה וסטיבולרית עלולים להפגין תסמינים כמו ראש מוטה או מסתובב, הליכה מזעזעת ואובדן שיווי משקל. תסמינים אלו עשויים להיות מלווים בבחילות והקאות.

אטקסיה חושית

סוג זה של אטקסיה מתרחש כאשר עצבים תחושתיים או מסלולי העברת מידע חושי מושפעים. חתולים עם אטקסיה חושית עשויים להתקשות בתיאום תנועות עקב ירידה ברגישות ובמשוב חושי. סוג זה של אטקסיה יכול להיגרם מהפרעות עצביות או מחלות המשפיעות על מערכת העצבים ההיקפית.

תסמינים של אטקסיה אצל חתולים

חתולים עם אטקסיה עשויים להפגין סימנים דומים לשיכרות, כגון הליכה לא יציבה ומדהימה ונטייה מוגברת לנמנום. לפעמים, התסמינים יכולים להיות פחות בולטים, כגון הטיית ראש קלה או התכרבלות קלה של אצבעות הרגליים במהלך ההליכה.

בין הסימנים המובהקים של אטקסיה הוא ניסטגמוס, תנועת עיניים חריגה שעלולה להתרחש כתוצאה מבעיות במערכת העצבים המרכזית.

לחתולים החווים אטקסיה פתאומית עשויה להיות נטייה להתגלגל או ליפול לצד אחד ולעיתים קרובות לחוות בחילה משמעותית עקב תחושת חוסר היציבות. מצד שני, אם אטקסיה אצל חתולים נמשכת לאורך זמן, לרוב יש להם את היכולת להסתגל ויש להם פחות סיכוי לחוות בחילה.

גורמים לאטקסיה בחתולים

לאטקסיה בחתולים יכולות להיות מגוון סיבות, כולל הבאות:

הפרעות במערכת העצבים המרכזית או המוח. גידולי מוח, פציעות, דלקות או זיהומים במוח או בחוט השדרה של חתול יכולים להוביל לאטקסיה על ידי השפעה על התפקוד התקין של מערכת העצבים המרכזית.

בעיות במוח הקטן. נזק או מומים במוח הקטן עלולים לגרום לאטקסיה, מכיוון שחלק זה של המוח חיוני לתיאום תנועות.

מצבי אוזן פנימית. למערכת הוסטיבולרית באוזן הפנימית תפקיד מכריע באיזון. זיהומים, דלקות או פציעות באזור זה עלולים לגרום לאטקסיה וסטיבולרית.

מחלות גנטיות. מחלות גנטיות מסוימות עלולות להוביל לאטקסיה, במיוחד כאשר הן משפיעות על תפקוד מערכת העצבים.

רעילות. בליעת חומרים רעילים כגון צמחים רעילים, כימיקלים ביתיים או תרופות שגויות עלולה לעורר אטקסיה אצל חתולים.

מצבים מטבוליים. מצבים מטבוליים מסוימים, כגון היפוגליקמיה או הפרעות מטבוליות תורשתיות, יכולים להשפיע על תפקוד תקין של מערכת העצבים ולהוביל לאטקסיה.

מחלות מדבקות. זיהומים במיקרואורגניזמים שונים, כמו וירוסים או חיידקים, עלולים להשפיע על מערכת העצבים ולתרום להתפתחות אטקסיה.

הפרעות אוטואימוניות. אטקסיה בחתולים יכולה להתרחש גם עקב הפרעות אוטואימוניות. אלה עלולים לגרום למערכת החיסון לתקוף את תאי העצב של עצמה, מה שמוביל לתסמינים נוירולוגיים, כולל אטקסיה.

טְרַאוּמָה. פציעות ראש או חוט שדרה עלולות להשפיע על תפקוד מערכת העצבים המרכזית או המוח הקטן, מה שמוביל לאטקסיה.

מחלות ניווניות. מחלות ניווניות מסוימות, כגון מחלת דיסק בין-חולייתי, עלולות לפגוע בהדרגה במבני עצב ולגרום לתסמינים של אטקסיה.

בהתאם לשלושת הסוגים העיקריים של אטקסיה בחתולים, הסיבות הן כדלקמן:

אטקסיה מוחית

• מומים מולדים של המוח הקטן.
• גידולים במוח הקטן.
• טראומות ראש או עמוד השדרה המשפיעות על המוח הקטן.
• זיהומים או דלקות מוחיות המשפיעות על המוח הקטן.

אטקסיה וסטיבולרית

• דלקות או דלקות אוזניים פנימיות.
• גידולים באוזן הפנימית או באזור העצבים הוסטיבולריים.
• פציעות באוזן הפנימית או בעצבים הוסטיבולריים.

אטקסיה חושית

• מצבי עצב היקפיים האחראים להעברת מידע חושי.
• פציעות עצביות או לחיצות.
• מחלות מטבוליות או גנטיות המשפיעות על תפקודם של עצבים תחושתיים.

אבחון - אטקסיה בחתולים

אם אתה מבחין בסימנים של אטקסיה אצל החתול שלך, חיוני לקחת אותו לוטרינר מיד. הווטרינר יערוך סקירה יסודית של ההיסטוריה הרפואית ולאחר מכן יבצע בדיקה גופנית של בעל החיים כדי להעריך מומים נוירולוגיים (המשפיעים על מערכת העצבים).

לאחר זיהוי סוג האטקסיה (תחושתית, וסטיבולרית או מוחי), ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות, כגון בדיקות דם, ניתוח שתן, צילומי רנטגן והדמיה מתקדמת, כדי לקבוע את הסיבה הבסיסית. נהלים אלה יעזרו לקבוע אבחנה מדויקת ולפתח תוכנית טיפול או ניהול מתאימים לאטקסיה של החתול שלך.

כאשר אטקסיה מתרחשת בחתולים, האבחנה כרוכה לרוב בגישה הדרגתית ומדוקדקת, שכן התסמינים יכולים להיות דומים במספר מצבים. להלן השלבים הנפוצים לאבחון אטקסיה בחתולים:

בדיקה קלינית. הווטרינר יבצע בדיקה גופנית של החתול כדי לראות סימנים ברורים של אטקסיה, כמו גם תסמינים קשורים אחרים.

היסטוריה רפואית. הבעלים יראיין לגבי התסמינים שנצפו, משך הזמן שלהם וכל גורמי סיכון או אירועים אחרונים שיכולים לתרום להופעת אטקסיה.

בדיקות מעבדה. בדיקות דם ובדיקות מעבדה אחרות יכולות לסייע בזיהוי גורמים פוטנציאליים לאטקסיה, כגון זיהומים, הפרעות מטבוליות או חוסר איזון אלקטרוליטים.

הַדמָיָה. ניתן להשתמש במחקרי הדמיה, כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או הדמיית תהודה מגנטית (MRI), כדי להמחיש את המוח, חוט השדרה והאוזניים הפנימיות, ולזהות כל נגע, גידול או חריגות.

בדיקות פונקציונליות. הווטרינר עשוי לבצע בדיקות כדי להעריך את הקואורדינציה של החתול ואת תפקוד מערכת העצבים שלו, כגון בדיקת תגובת רפלקס או בדיקות שיווי משקל.

אי הכללת תנאים אחרים. מכיוון שהתסמינים של אטקסיה יכולים להיות דומים לאלה של מחלות אחרות, הווטרינר ינסה לשלול סיבות אפשריות אחרות, כגון רעילות או הפרעות שרירים.

התייעצות עם מומחה. במקרים מורכבים או לא ברורים, הווטרינר עשוי להמליץ ​​להתייעץ עם מומחה בנוירולוגיה וטרינרית לצורך הערכות נוספות ופרשנויות מתקדמות של תסמינים ובדיקות.

יַחַס. אטקסיה אצל חתולים

הטיפול באטקסיה בחתולים משתנה בהתאם לגורם הבסיסי. לדוגמה, אם אטקסיה נובעת מזיהום, הווטרינר עשוי לרשום אנטיביוטיקה ספציפית לטיפול.

אטקסיה אידיופטית או אטקסיה ללא סיבה ידועה תטופל בטיפול תומך, כולל מתן תרופות נגד בחילה. במצב זה, החתול ידרוש סביבה בטוחה ומוגנת למניעת פגיעה במהלך ביטוי התסמינים. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בהאכלה בסיוע ובמתן נוזלים תוך ורידי אם החתול אינו יכול לאכול או לשתות בעצמו.

ניתן לטפל בסוגים מסוימים של אטקסיה כדי לשמור על איכות החיים, גם אם לא ניתן לרפא אותם לחלוטין. מצד שני, אטקסיה אידיופטית עשויה להיעלם מעצמה ואולי לא תחזור על עצמה בעתיד.

במקרה של חתולים שנפגעו מלידה, ייתכן שלא יהיה צורך בטיפול ספציפי, אך יש להגדיר את סביבתם כדי למנוע נפילות או פציעות שנגרמו מחוסר קואורדינציה ושיווי משקל.

הווטרינר יוכל לבצע אבחנה מדויקת יותר ולהציע תוכנית טיפול או ניהול מתאימים למצב הגורם לאטקסיה בחתול שלך.

קָשׁוּר: Panleukopenia או Feline Parvovirus (FPV). תסמינים וטיפול

סיכום

לסיכום, אטקסיה בחתולים מופיעה כמצב נוירולוגי מורכב עם סיבות בסיסיות שונות, לרבות מומים מולדים, גידולים, זיהומים, פציעות וגורמים גנטיים, בהתאם לסוג האטקסיה (מוחון, וסטיבולרי או תחושתי). אבחון מדויק כרוך בגישה שיטתית, המשלבת בדיקה קלינית, היסטוריה רפואית, בדיקות מעבדה, מחקרי הדמיה ולעיתים ייעוץ מומחים.

לאחר זיהוי הסוג הספציפי של אטקסיה, הטיפול המתאים מותאם לגורם הבסיסי. אסטרטגיות טיפול עשויות לנוע בין טיפול בזיהומים באמצעות אנטיביוטיקה ועד מתן טיפול תומך במקרים אידיופתיים. ניהול סביבת החתול חיוני למניעת פציעות במהלך פרקים של חוסר יציבות. בסך הכל, אבחון והתערבות מוקדמים חיוניים לשיפור איכות חייו של החתול ולהבטיח את שלומו.